בחירת מסלול השקעה נכונה
הרבה מעבר לאחוז המניות
כשבוחנים מסלול השקעה, קל מאוד להסתכל על נתון אחד: כמה אחוזים מושקעים במניות. אבל בפועל, זה רק חלק קטן מהתמונה. שני מסלולים יכולים להציג אותה רמת חשיפה למניות, ועדיין להתנהג בצורה שונה לחלוטין בתקופות של עליות, ירידות, אינפלציה, שינויי ריבית או תנודתיות בשווקים.
לכן, בחירה נכונה של מסלול השקעה אינה מסתכמת בשאלה ״כמה מניות יש במסלול?״, אלא בשאלות עמוקות יותר: אילו מניות? באילו שווקים? אילו אג״ח? באילו מטבעות? כמה מההשקעות סחירות? ומה עוד נמצא בתוך המסלול?
לא רק מניות ואג״ח, אלא מה נמצא מאחוריהן
הכותרת של המסלול היא רק נקודת הפתיחה. מסלול ״כללי״, ״מנייתי״ או ״אג״חי״ יכול להיראות על הנייר דומה למסלול אחר, אך בפועל ההרכב הפנימי שלו עשוי להיות שונה מאוד.
כדי להבין את רמת הסיכון והפוטנציאל של מסלול, צריך להסתכל מתחת לכותרת ולבחון את הנכסים עצמם: איזה חלק מושקע במניות, איזה חלק באג״ח ממשלתיות וקונצרניות, מה החשיפה לישראל ומה החשיפה לחו״ל, אילו מטבעות נמצאים בתיק, מה משקל הנכסים הלא סחירים ומהי רמת הנזילות.
לא נכון לבחור מסלול רק לפי השם שלו או לפי התשואה שהוא הציג בתקופה האחרונה. צריך להבין מה יצר את התשואה, והאם אותם גורמים צפויים להמשיך להשפיע גם בעתיד.
רמת הסיכון אינה רק אחוז המניות
גם בתוך רכיב המניות קיימים הבדלים משמעותיים. לא מספיק לדעת שבמסלול יש 50% או 70% מניות, צריך להבין באילו מדדים, סקטורים וגיאוגרפיות נמצאת החשיפה. בישראל, שלושה מדדים ממחישים היטב את השוני:
- ת״א-35 מתאפיין בחשיפה משמעותית לפיננסים, טכנולוגיה ותעשייה. הפיננסים מושפעים בעיקר מהריבית, מהיקף האשראי ומהמצב הכלכלי; הטכנולוגיה מצמיחה עולמית, ביקוש לטכנולוגיה ותמחור חברות צמיחה; והתעשייה מהמחזור הכלכלי, ביקושים, עלויות תשומות והפעילות העסקית.
- ת״א-90 מעניק חשיפה רחבה יותר לחברות בינוניות, עם משקל משמעותי לנדל״ן, אנרגיה ותעשייה. הנדל״ן רגיש במיוחד לריבית ולעלויות המימון; האנרגיה מושפעת ממחירי האנרגיה ומהביקוש העולמי; והתעשייה מהמחזור הכלכלי, הביקושים ועלויות הייצור.
- ת״א-SME60 מתמקד בחברות קטנות ובינוניות יותר, עם משקל מרכזי לחברות ריאליות, טכנולוגיה ופיננסים. חברות אלה עשויות להיות רגישות במיוחד לריבית ולעלויות המימון, למצב הביקושים במשק וליכולת לגייס הון ולהתרחב.
הרכב הסקטורים במדדים משתנה לאורך הזמן, ולכן חשוב לבחון את ההרכב העדכני בעת קבלת החלטת השקעה.
ובחו״ל העיקרון זהה. גם במדדים בינלאומיים יש הבדלים משמעותיים בהרכב הסקטוריאלי ובגודל החברות. מדד עם משקל גבוה לטכנולוגיה עשוי להיות רגיש יותר לשינויי ריבית ולתמחור חברות צמיחה, בעוד שמדד עם משקל גבוה יותר לפיננסים, תעשייה, אנרגיה או צריכה יושפע מגורמים אחרים כמו מחזור העסקים, מחירי סחורות, ביקושים ורמת הריבית.
האחוז במניות הוא רק הכותרת. מה שנמצא בתוך המניות ומה שמניע אותו הוא הסיפור האמיתי.
נכסים לא סחירים: מה קורה כשהשווקים יורדים או מדשדשים?
אחד המרכיבים שפחות מקבלים תשומת לב הוא הנכסים הלא סחירים. מדובר, בין היתר, בהשקעות כמו אשראי פרטי, נדל״ן מניב, תשתיות והשקעות פרטיות.
לנכסים האלה יש מאפיין משמעותי: הם אינם מתומחרים בכל רגע באמצעות מסחר בבורסה. לכן בתקופות של ירידות חדות בשווקים הסחירים, הם עשויים למתן את התנודתיות הנראית לעין בתיק. בנוסף, השקעות כמו אשראי פרטי, נדל״ן מניב ותשתיות עשויות להמשיך לייצר ריבית, דמי שכירות או תזרים תפעולי גם בתקופות שבהן שוק המניות מדשדש.
עם זאת, חשוב להבין שלא מדובר ב״הגנה״ מוחלטת. גם נכסים לא סחירים חשופים לריבית, לסיכון אשראי, לירידת ערך ולסיכון נזילות, ולעיתים השינוי בשווי שלהם מתבטא בצורה פחות מיידית מאשר בנכס סחיר.
לכן, השאלה אינה רק ״כמה מניות יש?״, אלא גם כמה שכבות שונות של נכסים נמצאות מאחורי ההשקעה ואיך הן צפויות להתנהג בתרחישים שונים.
גם באג״ח חשוב להבין מה קורה מאחורי הקלעים
אג״ח נתפסות לעיתים כרכיב הסולידי של ההשקעה, אבל גם כאן קיימים הבדלים משמעותיים. אג״ח ממשלתיות ואג״ח קונצרניות מושפעות מהריבית, אך אג״ח קונצרניות מושפעות בנוסף ממצבו הפיננסי של החברה ומהפרמיה שהמשקיעים דורשים תמורת הסיכון.
גם סביבת הריבית חשובה מאוד. כאשר הריבית בארה״ב עולה, אג״ח ארוכות בארה״ב עלולות לספוג לחץ כאשר התשואות עולות. מנגד, כאשר הריבית בישראל יורדת, ירידת התשואות יכולה לתמוך במחירי אג״ח קיימות, במיוחד באג״ח בעלות מח״מ ארוך יותר.
לכן גם בתוך רכיב האג״ח חשוב להבין מהו המח״מ, מהי החלוקה בין אג״ח ממשלתיות לקונצרניות, באילו מדינות נמצאת החשיפה ומהי רמת סיכון האשראי.
גם המטבע הוא חלק מההשקעה
כאשר משקיעים מחוץ לישראל, לא משקיעים רק בשוק זר, משקיעים גם במטבע. השקעה בנכס אמריקאי יכולה להניב תשואה חיובית במונחי דולר, אך אם הדולר נחלש משמעותית מול השקל, התשואה במונחי המשקיע הישראלי יכולה להיות נמוכה יותר. כמובן, התהליך יכול לפעול גם בכיוון ההפוך.
לכן פיזור בין מטבעות אינו רק החלטה טכנית. הוא יכול להיות חלק מניהול הסיכון הכולל של משקיע ישראלי. בתקופות שבהן השקל נחלש, חשיפה למטבעות זרים עשויה גם לספק מעין שכבת איזון טבעית לחלק מההוצאות והנכסים של משק הבית בישראל, אך היא אינה מהווה גידור מושלם.
מסלול כללי ומסלול מנייתי אינם מוצרים זהים רק בגלל השם
העובדה שמסלול מוגדר כ״כללי״ אינה אומרת שהוא דומה למסלול כללי אחר. אותו הדבר נכון למסלולים מנייתיים. הבדלים יכולים להופיע במשקל המניות, בזהות המדדים, בחשיפה לישראל ולחו״ל, במטבעות, בסוגי האג״ח, ברכיב הלא סחיר, ברמת החשיפה למניות גדולות או קטנות ובאופן שבו מתבצע ניהול החשיפה.
לכן, כאשר משווים בין מסלולים, חשוב לא להסתפק בטבלת התשואות. תשואה של שנה אחת מספרת מה קרה בעבר; היא אינה מספרת בהכרח מה יקרה כאשר סביבת הריבית תשתנה, כאשר שוק מסוים ירד או כאשר תנאי המאקרו יהיו שונים.
פיזור אינו אומר לקנות הכול
פיזור נכון אינו אומר להחזיק כמה שיותר השקעות. לפעמים דווקא ריבוי השקעות יוצר תחושה של פיזור, כאשר בפועל קיימת חפיפה משמעותית.
לכן פיזור אמיתי נבחן לא לפי מספר המסלולים או המוצרים, אלא לפי הגורמים שמניעים אותם. האם ההשקעות תלויות באותה ריבית? באותו מטבע? באותה גיאוגרפיה? באותו סקטור? או שמדובר בחשיפות שבאמת מוסיפות נדבך שונה לתיק?
השורה התחתונה
בחירת מסלול השקעה נכונה היא הרבה מעבר לשאלה כמה אחוזים נמצאים במניות. צריך להבין מה נמצא בתוך המניות, באילו מדדים ובאילו גיאוגרפיות הן מושקעות; מה נמצא בתוך רכיב האג״ח; מהי החשיפה למטבעות; איזה חלק מההשקעות סחיר ואיזה חלק אינו סחיר; מהי רמת החפיפה בין המסלולים השונים; וכיצד כל אלה מתחברים למטרת הכסף ולאופק ההשקעה.
לא המסלול שהיה הטוב ביותר אתמול הוא בהכרח המסלול שמתאים לך היום.
הבחירה החשובה היא זו שמייצרת פיזור נכון בין סוגי נכסים, שווקים, מטבעות וגורמי סיכון, כחלק מתמונה פיננסית רחבה ומסודרת. כאן בדיוק נכנס תפקידו של תכנון פיננסי נכון: לא לרדוף אחרי הטרנד האחרון, אלא להבין את מבנה ההשקעות, לזהות את החפיפות והחשיפות, ולבחור את המסלולים והפיזור בהתאם למטרה שלשמה הכסף נועד.
האמור במאמר הינו מידע כללי וחינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ייעוץ פנסיוני או תחליף להתאמה אישית של השקעה לצרכיו, מטרותיו ומאפייניו של אדם מסוים. אין לראות באמור המלצה לביצוע פעולה כלשהי בנייר ערך, במדד, במסלול השקעה או במוצר פיננסי. אין באמור הבטחת תשואה, ותשואות עבר אינן מעידות על תשואות עתיד.